ישועתי בע"מ נ' כהן

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב מיום 27.2.11 (כב' השופט מנחם קליין) לפיה נדחתה עתירת המבקשת למתן צו מניעה זמני אשר ימנע מהמשיב לבצע כל בניה או כל עבודה אחרת בחלקות 21,23, 25 בגוש 6927, וזאת במסגרת תובענה שהגישה המבקשת כנגד המשיב לפינוי וסילוק יד בגין פלישה למקרקעין.

בהתאם לסמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובה.

הלכה פסוקה היא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות הנוגעות למתן סעד זמני. התערבות כזו תיעשה במקרים חריגים כאשר ברור שהערכאה הדיונית נתפסה לטעות או כאשר נעשה שימוש שרירותי בשיקול דעתה (ראו: רע"א 8526/09 בניני בנק בע"מ נ' דרור הדרום חברה לפיתוח בע"מ ואח' [פורסם בנבו], 18.3.2010; רע"א 2397/06 אברג'יל ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - מחוז ת"א תק-על 2006(3),2562).

עיון בהחלטה נשוא הבקשה, בבר"ע ובחומר שצורף לה מוביל למסקנה שההחלטה אינה בלתי סבירה באופן המחייב התערבות ערכאת הערעור. מדובר בהחלטה מנומקת המתייחסת הן לסיכויי התובענה, לשיקולי מאזן הנוחות ולשיקולי יושר.

ערכאה דיונית ישבה על המדוכה, שמעה את העדויות ובחנה את חומר הראיות, אין כל מקום להתערב בשלב מקדמי זה בממצאיה העובדתיים לפיהם "טענות המשיב על כי הוא דייר מוגן וכי הוא אוחז בקרקע מזה עשרות שנים ושילם במשך עשרות שנים את דמי השכירות לא נסתר ובשלב זה. ביצוע שיפוץ בנכס, מבלי להשיג את גבולם של בעלי חלקות הקרקע הסמוכים - ומבלי לבחון את הטענה אם התקבלו או נדרשו הרישיונות המתאים לכך מהרשויות - אינני ומצב בלתי הפיך", גם לא בממצאיו לעניין מאזן הנוחות לפיהם "לאור העמימות האופפת את זכויות הצדדים בנכס והעובדה שהשיפוץ הסתיים זה מכבר, אין אני מוצא לנכון לקבוע כי נזקה של המבקשת עשוי להיות גדול יותר מנזקו של המשיב במידה ותדחה בקשתו".

שיקול נוסף שהביא בית המשפט בחשבון נסב על חוסר תום ליבה של המבקשת בהעלת הטענה מטעמה של 'פלישה טריה' כשבפועל ידוע לה לכאורה מעמדו של המשיב בקרקע והמחלוקות הקיימות בין הצדדים שלא צויינו בבקשתה.

נימוקים אלה של בית משפט קמא מבוססים על פניו על הערכת העובדות לרבות חקירות המצהירים ובכגון דא אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב אלא במקרים חריגים, אשר אינם בנמצא כאן.

זאת ועוד, הבקשה הינה למתן צו מניעה זמני אשר ימנע מהמשיב לבצע בניה או עבודה אחרת בחלקות וזאת עד להכרעה בתובענה בה מתבקש בית המשפט להעתר לסעד של סילוק יד. הבקשה לסעד זמני לא נועדה לשרת סעד עיקרי כלשהו הנזכר בתובענה ומכאן שלא היה מקום להעתר לבקשת הסעד הזמני. וכפי שנקבע בהלכה הפסוקה כי "אין מקום ליתן צו זמני (או צו ביניים אחר) אלא בצמוד לתובענה שהוא בא לשרת ... המבחן שעלינו להעמיד לעניין זה הוא המבחן כדלקמן: נניח שהתובע יזכה בתובענה, מה יהיה במקרה זה פועלו של הצו הזמני אשר ניתן?" (ראו גם: ע"א 3603/95 הממונה על ההגבלים העסקיים נ' דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ פ"ד מט(5), 423).

אוסיף שההחלטה בעניין סעדים זמניים היא החלטת ביניים והערכאה הדיונית רשאית לשנותה אם יחול שינוי בנסיבות או נתגלו ראיות חדשות (וראו גם עמ' 4 שורה 3 להחלטה).

לאור האמור לעיל ומכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סד"א אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובה. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"א, 25 מאי 2011. המזכירות תודיע לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: